עם מה מלחימים תכשיט? ומה ההבדל בין לחם קשה ללחם רך?
- Uranit Bar Nes
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
לחם הוא חומר מתכתי המשמש לחיבור חלקי מתכת בתהליך שנקרא הלחמה. הלחם הוא למעשה סגסוגת מתכת שנקודת ההיתוך שלה נמוכה מזו של המתכת שאנחנו מחברים - הרי לא נרצה שכשהלחם נמס, גם התכשיט יימס איתו. כשאנחנו מחממים את התכשיט עד לטמפרטורת ההיתוך של הלחם, הוא נמס וזורם אל מקום החיבור. לאחר מכן, כשהוא מתקרר ומתמצק, הוא יוצר חיבור חזק ויציב.
תכשיטי זהב נצרוף עם לחם זהב, ואילו תכשיטי כסף ופליז נצרוף עם לחם כסף.
ההבדל בין לחם קשה ללחם רך
הלחם זמין בדרגות קשיות שונות. בזהב הוא מסומן כרך, בינוני וקשה. בכסף, הוא מסומן באחוזים: 40% רך, 50% בינוני, 60% קשה ו-75% קשה מאוד. האחוזים מבטאים את כמות הכסף הטהור בסגסוגת - ככל שהלחם רך יותר (זקוק לפחות חום כדי להגיע לנקודת ההיתוך), כך גם אחוזי הכסף הטהור בו נמוכים יותר. אחת הסיבות המרכזיות לשימוש בלחמים מדרגות שונות היא כאשר צריך לבצע מספר הלחמות באותו תכשיט מבלי שההלחמה הקודמת תיפתח. במקרה כזה, נתחיל בלחם הקשה ביותר ונמשיך בהדרגה ללחמים רכים יותר.
לחם כסף (סיבלר)
ככל שאחוזי הלחם נמוכים יותר, כך אחוזי הכסף הטהור בסגסוגת נמוכים יותר. כסף טהור הוא מתכת בהירה מאוד (לבנה), והחומרים הנוספים בסגסוגת מכהים אותה. לכן, ככל שנשתמש בלחם באחוזים נמוכים יותר, כך החיבורים ייראו ככתמים כהים יותר לאחר הפוליש.
כבר לפני מעל 20 שנה הפסקתי להשתמש בכל לחם שהוא פחות מ-75%, בדיוק מהסיבה הזו. הבנתי שגם אם יש כמה הלחמות באותו תכשיט, אם אתכנן נכון את הפעולות ואעבוד בצורה מדויקת, אגיע לתוצאה מושלמת. כך אני מלמדת גם את התלמידות שלי בסטודיו - לעבוד רק עם לחם קשה מאוד (75%), שהוא הכי קרוב בצבעו למתכת עצמה. את מסגרת המשקפיים שבתמונה צרפתי מעשרות חלקי צינורות קטנים שהלחמתי אחד לשני בלחם 75%.
לחם זהב
זהב היא מתכת עם תכונה ייחודית ושונה מאוד מכסף. בעוד שבכסף עלינו לחמם את כל האובייקט כדי להלחים בו משהו, בזהב ניתן לחמם נקודתית - רק את האזור המולחם. זה מקל עלינו משמעותית כאשר יש כמה הלחמות באותו אובייקט.
זהב הוא סגסוגת שמגיעה באחוזי טוהר שונים, למשל 14 קראט ו-18 קראט. הקראט מבטא את כמות הזהב הטהור בסגסוגת - ב-14 קראט יש 58.5% זהב טהור, ואילו ב-18 קראט יש 75% זהב טהור. בנוסף, זהב מגיע בצבעים שונים: צהוב, לבן ואדום.
כשמלחימים תכשיט זהב, חובה להשתמש בלחם מאותו הקראט או גבוה יותר. זה קריטי! שימוש בלחם מקרט נמוך יותר הוא עבירה, כיוון שהוא מוריד את טוהר הזהב בתכשיט.
כמו כן מומלץ מאוד להשתמש בלחם מאותו צבע כדי למנוע מהחיבור להיות נראה לעין.
דוגמה לשימוש בלחם רך היא כאשר אני רוצה להלחים סופית לשרשרת זהב עדינה, וחשוב לי לעשות זאת במינימום חום מחשש להמיס את השרשרת באזור ההלחמה.
לסיכום
הבנת ההבדלים בין סוגי הלחמים והשימוש הנכון בהם היא חלק בסיסי ומרכזי בלימודי צורפות. בחירת הלחם המתאים משפיעה על המראה האסתטי של התכשיט, ובמקרה של זהב - גם על טוהר המתכת.
עבודה עם לחם קשה מאוד (75% בכסף) מבטיחה תוצאה מקצועית ונקייה, שבה החיבורים כמעט ולא נראים לעין. תכנון נכון של שלבי העבודה וטכניקת הלחמה מדויקת הם המפתח ליצירת תכשיטים איכותיים שעומדים במבחן הזמן - הן מבחינה מבנית והן מבחינה אסתטית.
אם יש לך שאלות נוספות על הנושא, אשמח שתכתבי לי הודעה.
שמי אורנית בר-נס, ואני צורפת מקצועית עם ותק של 30 שנה בתחום. כבר מעל 20 שנה אני מלמדת צורפות ומעבירה את הידע והניסיון שצברתי לאורך השנים. בשנת 2007 סיימתי בהצטיינות לימודי עיצוב תכשיטים במכללת שנקר, ומאז כבר למעלה מ-16 שנים אני מנהלת סטודיו פרטי להוראת הצורפות. במהלך הקריירה שלי לימדתי עשרות תלמידות - חלקן המשיכו לפתח קריירה מקצועית בתחום וחלקן מצאו בצורפות אמצעי ביטוי יצירתי ומספק. אם חלמת ללמוד צורפות, אני מזמינה אותך לשיעורים בסטודיו שלי, בקבוצות קטנות ובהנחיה מעשית אישית.
תגובות