גילוף מודלים משעווה – על טכניקה ייחודית
עודכן: 8 בנוב׳
מאת: אורנית בר-נס
עודכן: נובמבר 2026
אחת הטכניקות המעניינות בצורפות היא גילוף מודלים משעווה, שיטה שבעזרתה ניתן ליצור צורות ועיצובים, שקשה עד בלתי אפשרי להגיע אליהם בעזרת הצורפות הקלאסית. אם הצורפות הקלאסית עוסקת רק במתכת שהיא חומר קשה, שממנו יוצרים את כל חלקי התכשיט – אז בגילוף אנחנו משתמשים בשעווה, שהיא חומר רך. השעווה מאפשרת ליצור תכשיטים עם קווים מעוגלים, מפותלים, אמורפים ומורכבים; ולהכין אובייקטים עם נפח וטקסטורות מעניינות. במאמר זה אסביר מעט על גילוף מודלים בשעווה ועל הידע שנדרש על מנת להגיע לתכשיט השלם.

על תהליך הגילוף בשעווה
השעווה מגיעה בגוש שממנו בעזרת פצירות, כַּרְסוֹמים וסכינים קטנים, גורעים מהחומר בתהליך פיסולי, וחושפים את הצורה הרצויה מתוכו.
בשלב הבא יש לשייף ולהחליק את המודל, ואם רוצים, ליצור עליו טקסטורות מעניינות. אדגים זאת בסיפור קצר.
אטב שנראה עשוי מעץ
את האטב הכנתי בלימודיי בשנקר. לאחר שגילפתי אותו בשעווה, לקחתי סיכה ויצרתי קווים וחריצים כפי שיש באטבי עץ ישנים. בחרתי שהיציקה תעשה בפליז, ומה שהתקבל נראה כל כך אמיתי, שאנשים נגעו באטב וניסו ללחוץ עליו כפי שלוחצים על אטב רגיל, והופתעו לגלות שזו יציקת פליז במקשה אחת ולא אטב אמיתי מעץ. השעווה מאפשרת לכולנו להיות יצירתיים מאוד.

המשך התהליך
לאחר שהמודל מגולף, מסירים את השעווה מהצד הפנימי, זה שאינו נראה לעין, כשהמטרה היא ליצור גוף חלול שעוביו אינו עולה על מילימטר אחד. ריקון המודל מבפנים אינו פשוט ודורש עבודה עדינה ומיומנות, אבל הוא חשוב משתי סיבות. הראשונה היא משקל: גוף חלול מפחית משמעותית את כמות המתכת, ולכן גם את עלות החומר וגם את כובד התכשיט. בעגיל, למשל, ההבדל הזה הוא קריטי, כי עגיל כבד מדי פשוט אי אפשר לענוד בנוחות. הסיבה השנייה קשורה ליציקה עצמה: דופן דקה מניבה יציקה טובה יותר מגוף מלא, ובחלקים עבים יש נטייה ליציקה נקבובית (עם חורים ביציקה).
לאחר סיום כל שלבי העבודה על המודל, הוא נשלח ליצקן, שמבצע יציקה בשעווה אבודה: הוא מכין תבנית גבס שבתוכה המודל, ומכניס אותה לתנור. כשהשעווה נמסה ונעלמת, נשאר בגבס חלל בצורת המודל, שלתוכו הוא יוצק את המתכת שנבחרה. בתום היציקה התכשיט חוזר אלייך גולמי, עם האנגוס (שארית מתכת מערוץ היציקה). זה השלב שבו מתחילה עבודת הצורפות: את מסירה את האנגוס, פוצרת, משייפת, ולבסוף מבצעת את שלב הפוליש, שכולל ליטוש והברקה. רק לאחר שלב זה התכשיט מוכן.
המודל שתצרי יכול להיות התכשיט עצמו או חלק מתוך תכשיט שלם, כמו חוליה בשרשרת או בצמיד. אם תרצי לשכפל את התכשיט או את החלק, תוכלי להביא ליצקן את המודל שיצרת כדי שיכין ממנו תבנית מגומי. התבנית תאפשר לך לשכפל את הצורה באופן מדויק כמה פעמים שתרצי, מבלי להתחיל את כל התהליך מהתחלה.
האם גילוף מודלים משעווה מחייב ללמוד צורפות?
לגלף בשעווה אפשר גם בלי ידע בצורפות, אבל להגיע לתכשיט מוגמר אי אפשר. בסטודיו שלי לומדים גילוף מודלים משעווה רק כחלק מלימודי הצורפות, ורק לאחר שנרכש ידע בסיסי בצורפות. הסיבה פשוטה: לאחר שהיציקה חוזרת מהיצקן, מתחילה עבודת הצורפות. כדי לעבד נכון את התכשיט ולסיים אותו צריך לדעת לפצור, לשייף, להלחים ולעשות פוליש, שזו אומנות כשלעצמה. מי שלא למדה את המיומנויות האלה נשארת עם יציקה גולמית, ומנסה לסיים אותה בעצמה בלי לדעת איך. התוצאה היא תכשיט עם גימור ירוד, גם אם הצורה עצמה יפה.
למה לא כדאי ללמוד רק גילוף בשעווה?
בשנים האחרונות אני פוגשת תופעה חדשה: צעירות שרואות באינסטגרם עמודים של בנות בגילן, שלמדו גילוף בשעווה, יצרו תכשיטים, צילמו אותם והתחילו למכור. זה נראה קל ומגניב, ובעקבות זה פונות אליי בנות שרוצות ללמוד רק שעווה, בלי כל השאר.
הגישה שלי לגילוף בשעווה היא שהטכניקה עצמה לא דורשת תהליך למידה ארוך. אחרי שמבינים אותה, העבודה היא בעיקר אימון, והרבה ממנו. מה שמבדיל בין אחת לאחרת הוא כישרון פיסולי: היכולת לראות צורה בתוך גוש שעווה ולחשוף אותה. מי שיש לה את זה יכולה ללמוד את היסודות, ומשם להתקדם בכוחות עצמה, בהשקעה ובאימון רב בבית. אבל כל זה בא אחרי בסיס בצורפות, לא במקומו.
גילוף בשעווה אחרי בסיס בצורפות: הדוגמה של אוראל
אוראל אגוז למדה אצלי בסטודיו שבע שנים. את הגילוף בשעווה היא החלה רק לאחר שבנתה בסיס איתן בצורפות, וזה ניכר בתוצאה. היא ניצלה היטב את תכונות השעווה, ויצרה גופים נפחיים ברמת גימור גבוהה מאוד: טבעת בעלת צורה אמורפית דמויית גל, טבעת אחרת בצורת פרפר וקולקציה של לבבות.

רוצה להתחיל? כך זה עובד אצלי
הדרך אל גילוף בשעווה עוברת דרך הבסיס: בלימודי צורפות את לומדת קודם לעבוד עם המתכת, ורק כשהידיים כבר יודעות את העבודה, השעווה מצטרפת, ואיתה היכולת ליצור תכשיטים שקשה מאוד להגיע אליהם בדרך אחרת.
בואי קודם נכיר. השיעור הראשון אצלי הוא שיעור היכרות בתשלום: את מגיעה לסטודיו, מכירה אותי ואת המקום, מתנסה בפעולה הראשונה עם המתכת, ובסוף השיעור מחליטה אם את רוצה להמשיך ולהתחייב לחודש.
אפשר גם להתרשם מעוד יצירות של תלמידות, לקרוא על לימודי צורפות בסטודיו, וכתמיד להתקשר, לשאול ולקבל פרטים נוספים.


