מאת: אורנית בר-נס את ערכת הצורפות הראשונה שלי קניתי בגיל 21. למדתי אז במכללת אומנית, השנה הייתה 1997 ואני הייתי נרגשת מהמעמד ולחוצה מהמחיר. בניגוד אליי, אבא שלי שהיה איתי, נשאר רגוע. אני זוכרת את עצמי מתלבטת על כל דבר ואת אבי אומר לי, "קני, את תצטרכי," ודוחף אותי לרכוש כלי עבודה לצורפות שאז עוד לא הבנתי איך יועילו לי ומתי. כמובן שהוא צדק ולימים למדתי להשתמש בכל הכלים שממלאים את תפקידם עד היום – כמעט שלושים שנה לאחר שנקנו. שולחן צורפות - צילום: ליאור והדס כיצד רוכשים את כלי הצ

מאת: אורנית בר-נס צורפות תמיד הייתה מובנת לי. גם כשהיה לי קשה, היה לי קל. בניגוד לתחומים אחרים בחיים, צורפות התכשיטים הייתה אתגר שתמיד ידעתי שאני יכולה לו. אני דיסלקסית מהשנים שבהם עוד לא ידעו לאבחן קשיי קריאה, ושנות בית הספר היו עבורי גיהנום מתמשך; נכשלים, אפסים וסיום תיכון ללא בגרות באנגלית. בתחום אחד בחיים הבנתי את העולם. היצירה והיצירתיות, שבהמשך באו לידי ביטוי בצורפות, הפכו לשפה שלי. צורפות התכשיטים ואני נפגשות לראשונה ואז שוב הכול התחיל כשהייתי בת חמש. ליום ההולדת קיב