תכשיטים, סיפורים וזיכרונות
כל מי שתפתח את קופסת התכשיטים האישית ותוציא ממנה טבעת, שרשרת, עגילים וצמיד – תדע לספר ממי קיבלה את התכשיט, מתי נרכש והאם לרגל אירוע מיוחד. מי שעוסקת בצורפות מגלה שבכל תכשיט שהיא יוצרת היא מעניקה גם חוויה ורגש, כי תכשיטים אולי בניגוד למוצרים אחרים, אינם רק פריטים בארון.
התכשיט הראשון שמכרתי
בלימודי הצורפות שלי בתחילת דרכי כשהייתי בת 19, הוסכם שאני משלמת על השיעורים אבל את חומר הגלם הצורף שאצלו למדתי, יספק. בתמורה התכשיטים שהכנתי הוצגו אצלו בחלון הראווה למכירה. התרגיל הראשון היה להכין טבעת פרח. אחריו צרפתי זוג עגילים באותו סגנון ואז שרשרת חוליות שהכנתי בעבודת יד, חוליה אחר חוליה. במרכז השרשרת היה את אותו הפרח שהופיע בטבעת ובעגילים ולצידו שני פרחים קטנים. כשהלחמתי את בית האבן שמיקמתי בפרח המרכזי, הלחם נמרח ונוצר כתם, שנשאר. כשהשרשרת הייתה מוכנה המורה הניח את שלושת הפריטים בחלון הראווה ולאחר זמן מה הודיע לי שהשרשרת נקנתה. לא האמנתי – נקנה התכשיט הראשון שלי.
כעבור מספר חודשים הסתובבתי ב-"קניותר" בנס-ציונה ולפתע היא הופיעה מולי – השרשרת. זיהיתי אותה מייד כי היא לא דמתה לשום דבר אחר. היה לי קל לזהות את "טביעת האצבע" שלי וראיתי בבירור אפילו את כתם ההלחמה. ניגשתי אל הבחורה שענדה את השרשת והתחלתי לשוחח איתה, "איזו שרשרת יפה. מאין היא?"
"חבר שלי קנה לי ואני מאוד אוהבת אותה", ענתה.
חייכתי, איחלתי לה ליהנות מהשרשרת והלכתי, לא מגלה שאני זו שהכנתי אותה. איזו התרגשות אחזה בי. עד היום אני זוכרת את השמחה לראות אדם זר עונד תכשיט שיצרתי.
תכשיטים בעלי משמעות
כשאחי תיכנן להציע נישואים לחברתו, הוא התקשר אליי ואמר, "אורנית תכיני טבעת." זו הייתה הטבעת הראשונה שהכנתי לגיסתי. אחר כך הענקתי לה טבעת כשהבן הראשון נולד ובמשך השנים נתתי לה במתנה שרשרת ועגילים. אחי וגיסתי חיים בהולנד ובאחת הפעמים בהן ביקרתי הצעתי להכין לה טבעת נוספת. התשובה שלה הייתה, "אני לא צריכה."
"מה זאת אומרת?" לא הבנתי. היא הסבירה שיש לה מספיק טבעות וגם כך היא לא מחליפה ולכן היא לא זקוקה לעוד. התשובה שלה הייתה כל כך משונה בעיניי שלא הצלחתי להניח לנושא, ניסיתי להבין. המשכנו לשוחח והיא הסבירה שיש לה טבעת אירוסים וטבעת שקיבלה כשהבן הבכור נולד, והן מספיקות.
"ומה לגבי הבת?" שאלתי, "כשהיא נולדה לא נתתי לך כלום."
בבת אחת הבעת פניה השתנתה והיא הסכימה. לאחר מכן התבוננה במותג התכשיטים שלי ובחרה לעצמה טבעת. החיבור של גיסתי לתכשיטים נובע מהרגש, היא לא אוגרת תכשיטים רק כי אפשר, היא מחפשת אחר משמעות ולכן כל תכשיט שיש לה מסמל נקודת מפנה או אירוע חשוב בחייה. כשהיא עונדת את הטבעות, היא עונדת את אהבתה למשפחתה – לבעלה ולילדיה.
הטבעת והביטחון העצמי
אחת מתלמידותיי המוכשרות שעובדת נהדר, הכינה טבעת מאוד מאוד יפה. אותה תלמידה הייתה חסרת ביטחון לגבי היכולות שלה ולגבי עצמה וכל המחמאות שקיבלה לא עזרו. אביה שרצה לחזק אותה, ביקש את הטבעת כדי להראות אותה לאנשים שהכיר. כשנפגשנו שאלתי אותה היכן הטבעת והיא אמרה, "אל תשאלי, אבא שלי מכר אותה." הסתבר שהוא שהראה את הטבעת למישהי שהתלהבה והטבעת נמכרה בו במקום, מבלי לשאול לדעתה. בשנייה הראשונה לא ידעתי מה לומר. ואז הבנתי שדרך המכירה הוא ניסה להראות לה עד כמה היא מוכשרת ושהיא ראויה לקבל כסף על היצירה שלה.
תכשיטים מזכירים לנו אנשים, מקומות, תקופות ויש להם את הפוטנציאל להיות פריטים בעלי ערך רגשי. לא צריך להיות עם ותק של שנים כדי לצרוף תכשיטים שאנשים אוהבים. את הטבעת היפה ותכשיטים נוספים תוכלי למצוא אצלי באתר תחת יצירות של תלמידות. ותזכרי שכשאת יוצרת תכשיט עבור מישהו, בנוסף לפריט אופנתי ויפה, את גם נוגעת ברגש ומייצרת זיכרון.
אם תרצי לשמוע על לימודי צורפות בסטודיו שלי, תוכלי לדבר איתי ואשמח לעזור.
Comments